החיים מתחילים עם הנשימה על ידי שאיפת האוויר הראשונה ברגע הלידה. הנשימה מאפשרת לשאוף את היקום פנימה לתוך עצמנו.
האדם ממשיך לנשום במחזוריות שאינה נגמרת במהלך כל חייו. ככל שנמשכת נשימתו נמשכים חייו.
הנשימה נמשכת ברצף שאיפה ונשיפה של אויר, ופסק זמן למנוחה קצרה. קצב הנשימה: פנימה - החוצה - הפסקה - חוזר על עצמו למשך כל החיים ללא הפסקה. הנשיפה מתחלפת בשאיפה.
הגוף מגיב בצורה מסודרת ומתאימה בהתכנסות והתרחבות. הסדר של הנשימה בו הנשיפה מתחלפת בשאיפה ממשיך כל הזמן.
הדרך הפשוטה הזו של זיהוי הקצב שקיים בנשימה ,היא הבמה הטובה ביותר באמצעותה ניתן לראות את היווצרות החיים.
בורא עולם סיפק לנו את מרחבי היקום ואת האדמה על פני כדור הארץ לעמוד עליה ,ליהנות מהחיים ומבריאות טובה.
הודות לנשימה המסודרת הזאת שלנו ,טוב לנו. בורא עולם יצר ביקום סדר יסודי אשר בזכותו העולם הזה הרמוני.
אותו סדר הרמוני מיושם גם במערכת השמש שלנו, ולכן יש לנו את הסדר של היממה בה היום מתחלף בלילה ואנחנו אף נהנים מארבע עונות בשנה: אביב קיץ סתיו וחורף.
אותו סדר אוניברסלי, תופס גם לגבי הנשימה שלנו. הנשימה מחברת את האני עם הסביבה המקיפה אותו. הקצב המסודר של הנשימה עושה את החיבור להרמוני. האני והיקום מתחברים בצורה הרמונית הודות לנשימה מסודרת ואכן הנשימה היא הביטוי של סדר וקצב של החיים. מתוך ההרמוניה המסודרת הזאת מופיע החיוך. ולכן ה"נשימה המחייכת" היא תופעה טבעית של החיים. הנשימה כשלעצמה אוצרת בתוכה את החיוך הראשון שלו (הבורא) ,בבריאת העולם.